נקודת המוצא
נקודת המוצא שלי היא ליצור מעין יומן זיכרונות, מאגר למידע שמצטבר עם הזמן ואין לו תחתית. כלומר, הדימוי של שק כמאגר, לדוגמא, לא מתאים כאן, משום ששק מתמלא בשלב מסויים עד לכדי מיצוי, בשונה מזיכרונות שאין להם גבול. כשמדברים על יומן זיכרון, כשאחד מסתיים, אפשר להתחיל אחד חדש, שיכיל את הזכרונות החדשים שיצטברו. יש בכך דבר מה שמעורר עונג מסויים, החירות הזו שבפתיחת דף חדש, ואולם, הפספוס של אי ההמשכיות מן היומן הקודם, מזכירה עיקבות פירורי עוגיות המציגים מסלול, שבשלב מסויים מיטשטשים ונעלמים ממנו.
ובכן, החלטתי להמשיך עם רעיון זה, אבל באמת בממשק טכנולוגי, אינראקטיבי. אפליקציה ו/או אתר, שיאפשרו גישה לזכרונות ורגעים שונים שמקבלים מקום על הרשת או על הסמארטפון. קונוטציה מיידית שעלתה היא ההרסניות שבמערכת המאפשרת גישה לזכרונות ישנים, ועשוייה לעורר לאובססיביות סביב זה, כפי שמתקיימת בסדרה 'מראה שחורה', בפרק השלישי לעונה הראשונה, כשיש צ'יפ המותקן בעורף המשתמש ומאפשר לשמור זכרונות ויזואליים וקוליים ובכך לשלוף זכרונות קודמים.
