תודות

 

עכשיו, כשאני כבר אחרי הפרויקט, אני חייבת להרכין ראשי ולהודות לכל האנשים שעמדו מאחוריי בהכנת הפרויקט, באופן ישיר ועקיף.

 

• אז כמובן שאתחיל בלהודות לבני המשפחה שלי, על עזרתם בהעלאת רעיונות מגניבים ומצחיקים, על הכנות והציניות המלווה בכך ועל שהעניקו לי אמפטיה וסבלנות, גם כששיגעתי.

 

• לחבר שלי, שדאג לטלטל ולהצחיק אותי כשהיה צריך, איפשר לי להתאוורר ולנשום.

 

• לעודד ויגל, המנחה שלי לפרויקט, שגם ברגעים שהרגשתי שפל האיר לי את העיניים ועורר בי השראה ומוטיבציה. מהאנשים האלה שמצליחים לגעת בך. 

 

• לאינה מליקיאן, השחקנית הנהדרת שלי שפשוט עשתה הכל בכיף וחיזקה גם ברגעים הקשים. 

 

• לצחי מלר הצלם המדהים, שהיה מקסים לעבוד איתו.

 

• ליניב כהן האפטריסט המציל שעשה את עבודת העריכה של הסרטון, כמה סבלנות והתייחסות לפרטים.

 

• לעומר קוטלובסקי, אחי הצעיר, שעשה עבודתו נאמנה בעבודת הקריינות! 

 

• לרעות וינברג, שהתגלגלה איתי על הדשא ונשארה חברה גם אחרי מתקפת הקוצים האיומה. :)

 

• לקוסטה המלך, אחראי מחסן הציוד במכללה. 

 

• למרצים השונים ולחבריי ללימודים שעזרו לכוון ולהתמקד.